קלף השוטה - לא מה שחשבתם!
- סימון וויינברנד
- 30 בינו׳
- זמן קריאה 3 דקות
שקף 1: ״קלף השוטה״ - היום נצלול אל אחת הארכיטיפים המרתקים ביותר בטארוט – 'השוטה'. אבל חשוב להבין: כשאנחנו מדברים על השוטה, אנחנו לא מדברים על דמות רחוקה או על מישהו אחר. השוטה הוא משל עמוק על החיים בעולם הזה, על האפשרות שלנו להתעורר, ועל הסכנה הגדולה של להישאר ישנים."
שקף 2: מיהו השוטה? - אז מי הוא בעצם השוטה? הוא הייצוג של האנושות כולה – האנושות שישנה. תסתכלו עליו: הוא נראה בתנועה, אבל הוא נעדר רצון משלו. הוא נשלט כעלה נידף על ידי חוק המקרה. שימו לב לכלב שנושך אותו. הכלב הזה הוא סמל לחיכוך, לקשיים ולסבל של החיים. ומה השוטה עושה? במקום להסתובב ולהתמודד, הוא בורח. למנוסה הזו הוא קורא 'חופש', הוא מדמיין שהוא חופשי, אבל זו אשליה. הבריחה הזו מהתמודדות מרחיקה אותו מהנתיב האמיתי ודוחפת אותו אל עבר הנפילה מהצוק.
שקף 3: סמלי הזמן והפוטנציאל הנסתר - הטרגדיה של השוטה היא שהוא לעולם לא נמצא 'כאן ועכשיו'. הפרח בידו השמאלית מסמל את העבר שבו הוא שקוע. המבט שלו, החולמני, מופנה רחוק אל העתיד, אל הדמיונות. ובינתיים? הוא מפספס את ההווה, את הרגע שבו הוא עומד ליפול. אבל שימו לב לפרט המרכזי: הילקוט שעל כתפו. בתוך הילקוט הזה חבויים ארבעת היסודות – המטבע, המוט, הגביע והחרב. אלו הם הכלים העוצמתיים ביותר, המרכזים האנרגטיים שיכולים לשלוט על חייו. הבעיה היא שהשוטה כלל לא יודע שהם שם. הוא סוחב איתו פוטנציאל אדיר, אך נותר חסר מודעות לקיומו.
שקף 4: התהום והתנין - בקלפים מסוימים רואים בתחתית הצוק תנין פעור לוע. זהו ה'אמוט' מהמיתולוגיה המצרית – שילוב מפלצתי של תנין, אריה והיפופוטם. במצרים העתיקה, היצור הזה היה יושב בהיכל המשפט ואוכל את אלו שלבם היה 'כבד' מחטאים ומחוסר מודעות. המסר כאן הוא חד: אם השוטה לא יפקח את עיניו ברגע האחרון ויראה את התהום, הנפילה היא בלתי נמנעת. הוא ייטרף על ידי מציאות שאין לו יכולת להבין או לשלוט בה.
שקף 5: ארבעת מצבי התודעה - כדי להבין את מצבו של השוטה, אנחנו ניעזר במפת מצבי התודעה. מפה זו מחולקת לארבע רמות:
מצב התודעה הראשון - השינה הפיזית: המצב שבו הגוף נח ואנחנו חולמים חלומות רגילים.
מצב תודעה שני - אנחנו הולכים, מדברים, עובדים - ולכן נדמה לנו שאנחנו ערים. אבל בפועל, הכל נעשה מכוח האינרציה, ללא מודעות אמיתית. זוהי שינה בהקיץ.
מצב תודעה שלישי - מודעות עצמית: זהו השלב שבו מתחילה ההתעוררות. הרגע שבו אדם לומד להכיר את המכונה שלו ולהיות נוכח.
מצב תודעה רביעי - מודעות אובייקטיבית: המצב הגבוה ביותר, שבו רואים את הדברים כפי שהם באמת, ללא פילטרים."
שקף 6: משל הבית רב הקומות - תחשבו על החיים שלכם כעל ארמון ענק ומפואר. יש בו ארבע קומות, חדרים מלאי אוצרות ונופים מרהיבים. אבל איפה אנחנו חיים? אנחנו מבלים את כל חיינו רק במרתף ובמטבח. וכשמישהו בא ומספר לנו שיש עוד קומות למעלה, שיש מדרגות נסתרות... אנחנו צוחקים. אנחנו סקפטיים. אנחנו מעדיפים להישאר במוכר והידוע. אבל הקומות האלו קיימות. הן מחכות לאומץ שלנו לצאת מאזור הנוחות ולטפס למעלה.
שקף 7: המלכודת – מנגנון ההזדהות - מה משאיר אותנו במרתף? מהו הדבק הזה שמצמיד אותנו לשינה? התשובה היא: הזדהות. אנחנו כל הזמן מזוהים עם משהו. רגע אחד זה כעס, רגע אחר זה רעיון פוליטי, או מחמאה שקיבלנו. ברגע ההזדהות, אנחנו נעלמים. 'אני' נעלם, ורק ההזדהות נשארת. הכבל החזק ביותר הוא ההזדהות עם התמונה הדמיונית של עצמנו – 'מי אני', 'מה מכובד לי', 'מה מעליב אותי'. ההזדהות הזו מעוורת אותנו ומונעת מאיתנו לראות את המצב האמיתי שלנו.
שקף 8: מנגנון הסבל והבריחה - לסיום, עלינו להבין את המנוע שמפעיל את הבריחה הזו. המנוע הוא הרצון להימנע מחיכוך, להימנע מסבל. כשאנחנו פוגשים קושי (חיכוך בין התכונות שלנו למציאות), אנחנו אוטומטית פונים לכיוון שבו יש פחות התנגדות. הטרגדיה היא שאנחנו מספרים לעצמנו ש'בחרנו' בדרך הזו. אנחנו משכנעים את עצמנו שיש לנו רצון חופשי. אבל האמת היא, שברוב המקרים לא הייתה שם בחירה – היה שם רק דחף ביולוגי לברוח מהקושי. ההתעוררות מתחילה רק כשאנחנו מוכנים להפסיק לברוח, להסכים לחוות את החיכוך, ולהפסיק להיות השוטה שבורח מהכלב.
תגובות