ספר טארוט

בכל מסע של התפתחות, בין אם אישי או מקצועי, קיימות שלוש אבני יסוד שבלעדיהן לא תיתכן התקדמות אמיתית. אלו הם שלושת העקרונות שחייבים להנחות אותנו בבואנו לנוע קדימה:

 

העיקרון הראשון: הבנת נקודת המוצא - היכן אנו נמצאים?

תחילה, עלינו לעצור ולהכיר במציאות. עלינו להבין בבהירות ובכנות היכן אנו ניצבים כעת על מפת חיינו. שלב זה דורש אבחון כן של המצב הקיים - מהן החוזקות שלנו, מהן החולשות, ומהן הנסיבות המקיפות אותנו. זוהי נקודת העוגן שלנו, הבסיס שעליו ייבנה כל המסע.

 

העיקרון השני: הגדרת היעד - לאן אנו שואפים להגיע?

לאחר שהבנו את נקודת ההתחלה, עלינו להביט אל האופק ולהגדיר במדויק את היעד. לאן פנינו מועדות? מהי הפסגה שאליה אנו שואפים לטפס? הגדרת מטרה ברורה וממשית היא המצפן שיכוון את צעדינו וימנע מאיתנו לבזבז אנרגיה יקרה.

 

העיקרון השלישי: מיפוי הכלים - באילו אמצעים נשתמש?

זהו הגשר בין המצוי לרצוי. עלינו לזהות ולמפות את כל הכלים, המשאבים והיכולות העומדים לרשותנו. ישנם כלים שיסייעו לנו להבין טוב יותר את מצבנו הנוכחי (כמו התבוננות פנימית או קבלת משוב), וישנם כלים שיסייעו לנו לסלול את הדרך אל היעד (כמו ידע, מיומנויות או תמיכה מאחרים).

התעלמות משלושת העקרונות הללו מותירה אותנו חשופים לסכנות שיעכבו, יכשילו או יסיטו אותנו מהדרך:

 

תנועה במעגלים: ללא הבנה של נקודת המוצא, היעד והכלים, אנו עלולים למצוא את עצמנו נעים באופן אקראי וחסר תכלית. נהלך במעגלים במשך שנים, ואולי אף לאורך חיים שלמים, מבלי להגיע לשום מקום משמעותי.

 

מרדף אחר אשליה: אנו עלולים לטעות בזיהוי היעד, להגדיר מטרה שקרית שאינה נובעת מרצוננו האמיתי, או לאמץ יעד שאינו תואם את ערכינו. במצב כזה, כל מאמצינו יושקעו במרדף אחר אשליה, שגם אם נשיג אותה - היא תותיר אותנו ריקים.

 

חוסר אונים ותקיעות: ייתכן גם שנבין היטב מהי המטרה ונדע בדיוק היכן אנו עומדים ביחס אליה. אך ללא הכלים המתאימים, ניוותר חסרי אונים. הפער בין הרצוי למצוי ייראה בלתי ניתן לגישור, ואנו נידונו לדרוך במקום, כשהתסכול גובר וההתקדמות נשארת בגדר חלום רחוק.

ניתן להבחין בחלוקה פנימית מהותית בין שלושת העקרונות הללו.

 

שני העקרונות המכוונים אל המטרה - הגדרת היעד ומיפוי הכלים - הם אלו שעוסקים בתנועה קדימה ובבניית המחר. מטבעם, הם אלו הקשורים במהותה של האקנה הגדולה.

 

לעומתם, העיקרון הראשון והבסיסי מכולם - הבנת נקודת המוצא - מפנה את מבטנו אל המקום בו אנו ניצבים כעת. שלב זה של אבחון, הכרה ובחינה עצמית, הוא זה שקשור באופן ישיר ובלתי נפרד באקנה הקטנה.

 

וכאן, בממלכה, אנו פוגשים את הארקנה הקטנה במלוא הדרה. זוהי מערכת מפורטת, המורכבת מ-56 קלפים, ונועדה לשקף את נסיבות החיים היומיומיות שלנו. קלפים אלו מתחלקים לארבע סדרות, המסמלות ארבעה תחומי קיום מרכזיים: המטבעות, המוטות, החרבות והגביעים.

 

כל אחת מארבע הסדרות הללו נפרטת לסיפור שלם בן 14 קלפים:

בראש כל סדרה ניצב האס, המייצג את הניצוץ הראשוני, את שורש היסוד ושיא הפוטנציאל הגלום בו.

 

אחריו מגיעים ארבעה קלפי חצר המלכות - הנער, האביר, המלכה והמלך - המשקפים פנים שונות של האישיות האנושית ודרגות שונות של שליטה ובשלות באותו יסוד.

 

את הסיפור חותמים תשעה קלפי מספרים, מ-2 ועד 10, המתארים את מסע ההתפתחות, האתגרים וההתנסויות בתוך אותו תחום בחיים.

 

אך החלוקה לארבע סדרות אינה מקרית. היא משמשת כמראה מדויקת לארבעה מרכזים אנרגטיים הפועלים בתוכנו. דרך קלפי הארקנה הקטנה, אנו למדים להכיר לעומק את המרכזים הללו ואת תפקודיהם בחיינו: המרכז האינסטינקטיבי, המרכז התנועתי, המרכז השכלי והמרכז הרגשי.